Ars Electronica – 2023

כתבה על הביקור בתערוכת ארס אלקטרוניקה 2023/ לינץ, אוסטריה.
מאת : גלעד אדלשטיין

ברוכים הבאים ל-Ars Electronica Festival 2023
הנושא השנה : למי שייכת האמת? Who Owns the Truth?

הנושא של פסטיבל ארס אלקטרוניקה בשנת 2023, שנוסח כשאלה, מתמקד בנושאים המרכזיים והמעוררים מחלוקת של זמננו: אמת ובעלות, סמכות פרשנית וריבונות. האם ניתן להיות בעלים של האמת? האם יש זכות לאמת, ואם כן, למי היא שייכת ומה השליטה והאחריות הנלוות לכך?

מציאות דואליסטית: חיפוש תשובות בסתירות

האם ניתן להיות בעלים של האמת? האם יש זכות לאמת, ואם כן, למי היא שייכת ומה השליטה והאחריות הנלוות לכך? כיצד נשאל את עצמנו שאלות אלו בעידן של קישוריות גלובלית וביצועים מתפתחים במהירות של מה שמכונה בינה מלאכותית? בעידן שבו מספר מצומצם של אנשים, באופן ניאו-פאודלי, השתלטו על ניהול הידע הקולקטיבי, ויש לנו סיבה טובה לפקפק אם החזון הטכנולוגי אכן מהווה פתרון לבעיותינו.

מאחורי זאת טמונה השאלה המרכזית כיצד נוכל להפוך את ההישגים המדהימים של המדע והטכנולוגיה לנגישים ושימושיים עבור כל האנשים. לא מספיק לחשוב רק על איך נוכל למנוע ממערכות בינה מלאכותית להזיק למישהו (למרות שזה חשוב ביותר). כלי המבוסס על "החומר הגולמי" הקולקטיבי הגלובלי של ידע ויצירתיות חייב לשמש לטובת כולם.

תמונה : ZOE / Noor Stenfert Kroese (NL), Amir Bastan (IR),   –  פרוייקט מיוחד של אמיר בסן מאירן ונור שטפנרט מהולנד, בה למעשה היה נסיון לחקור את התנהגות הגידול של פטריות בחלל סגור – האם הפטריות מסוגלות לשדר אחת לשניה היכן יש מים ולחות כך שיוכלו לגדול בצורה מיטבית. צילום : Photo: vog.photo

בשנים האחרונות, חשבנו רבות על "הומניזם דיגיטלי"; כעת הגיע הזמן לחשוב על סוג של "סוציאליזם דיגיטלי", כלומר "חבר עמים", "חוזה חברתי" שבאמצעותו נוכל להתגבר על השינויים העמוקים והרחבים של העידן הדיגיטלי, וביתר שאת, על ההשלכות הגלובליות הקולקטיביות של שינויי האקלים.

אכן, זהו אתגר כמעט בלתי ניתן להתגברות, אך דווקא למען חזון כזה צריך ויכול לעמוד פסטיבל כמו ארס אלקטרוניקה. פסטיבל יוצא דופן בכל היבט, שבו במשך יותר מ-40 שנה תחת הכותרת "אמנות, טכנולוגיה וחברה" ניתנת מחשבה לא רק על איך הטכנולוגיה משנה את החברה שלנו, אלא גם על איך האמנות והחברה עצמן יכולות לעצב את הטכנולוגיה.

המעבר מהומניזם דיגיטלי לסוציאליזם דיגיטלי

בשנים האחרונות, חשבנו רבות על "הומניזם דיגיטלי"; כעת הגיע הזמן לחשוב על סוג של "סוציאליזם דיגיטלי", כלומר "חבר עמים", "חוזה חברתי" שבאמצעותו נוכל להתגבר על השינויים העמוקים והרחבים של העידן הדיגיטלי, וביתר שאת, על ההשלכות הגלובליות הקולקטיביות של שינויי האקלים.

אכן, זהו אתגר כמעט בלתי ניתן להתגברות, אך דווקא למען חזון כזה צריך ויכול לעמוד פסטיבל כמו ארס אלקטרוניקה. פסטיבל יוצא דופן בכל היבט, שבו במשך יותר מ-40 שנה תחת הכותרת "אמנות, טכנולוגיה וחברה" ניתנת מחשבה לא רק על איך הטכנולוגיה משנה את החברה שלנו, אלא גם על איך האמנות והחברה עצמן יכולות לעצב את הטכנולוגיה.

FORMATA הוא מיצב היברידי המציג בועות חיות ועצמאיות בתוך כור ניסיוני המחקה את התנאים של כוכב לכת חוצני עם פורמאמיד נוזלי. הבועות מורכבות מחומרים הדומים לאלו הנמצאים במטאוריטים ובשביטים, והן מתנגדות לקיפאון: הן מתעוותות, נעות באופן פעיל ומתפצלות מעצמן.

צילום: vog.photo

מדובר באמת כמניפסט של סמכות פרשנית וריבונות, על התמודדות עם אובדן התביעה ל"אמת" ולכן, שעלינו להתרגל לחשוב על האמת כרבים.

מדובר בכנות כבסיס לערכים של ה"אותנטי" וה"מקורי" כפי שאנו תופסים אותם, וכיצד מושגים אלה כבר עברו שינוי בעולם הדיגיטלי.

מדובר בסנכרון הקולקטיבי של התפיסה כאסטרטגיה למידע מזויף וקונספירציות במדיה החברתית ובתככים של הלוביים והתעשייה הגדולה, מהשפעה על הבסיסים המדעיים של שינוי האקלים מעשה ידי אדם ועד לתרמיות של שערוריית הדיזל.

מדובר בחופש הדיבור והדעה, על איך אנחנו מתמודדים עם שקרנים גלויים, עד למשרות הגבוהות ביותר במדינה, ואיך אנחנו מתמודדים עם אנשים שמפרסמים אמיתות לא נעימות, כמו אדוארד סנודן וג'וליאן אסאנג', למשל.

מדובר בשאלה האם האמת מקובלת על אנשים ועל המשמעות של תובנה והוכחה מדעית.

מדובר במושג הבעלות והזכות לרווחים מעבודה וביצוע אינטלקטואליים במעבר מאוטומציה של מכונות לאוטונומיזציה של ידע ויצירת תוכן – מהעתקה והדבקה דיגיטלית ועד לניכוס תרבותי בעולם מרושת גלובלית. קניין רוחני וזכויות יוצרים, כעמודי התווך המרכזיים עד כה של תעשיית התוכן והיצירה, כבר אינם מסוגלים לשקף באופן הולם את השינויים ברשת הדיגיטלית – לא כל שכן כל מה שמגיע לקראתנו עם המערכות של OpenAI וכו'.

האם קיימת אמת אחת?

מעבר לדיון הפילוסופי והמשפטי בן מאות השנים; מדובר בכל מה שאנחנו מאמינים, חוששים או מקווים שישתנה בעקבות מה שמכונה בינה מלאכותית.

אבל בעיקרו של דבר, מדובר בהדגמה כיצד אמנים מכל רחבי העולם, דרך שיתוף פעולה וכן עימות עם טכנולוגיה וחברה, עובדים על נושא זה. בשילוב עם זוכי פרס Prix Ars Electronica, הפרויקטים הנובעים מהשיתופים והרשתות המקומיות, האירופאיות והבינלאומיות הרבות, התערוכה הנושאית המאוצרת ועבודות שהוזמנו במיוחד, קונצרטים ומופעים, סימפוזיונים וסדנאות.

הרצאה בנושא חקר האמת , מי שהציג הוא ג'ימי ויילס , היוצר של ויקיפדיה , ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת, חופשית ורב-לשונית, המבוססת על תוכן שנוצר על ידי מתנדבים מכל העולם. צילום : גלעד אדלשטיין

Ars Electronica 2022: קשר של אפשרויות

על רקע השינוי הזה, Ars Electronica 2022 התפתח כחוויה סוחפת באוניברסיטת יוהנס קפלר לינץ. תערוכות CyberArts ו-S+T+ARTS בגני קפלר גילמו את רוח הפסטיבל, ומאחדת פרויקטים עטורי פרסים הממזגים אמנות, טכנולוגיה וחדשנות. תערוכת המכון הטכנולוגי של לינץ (LIT) חגגה את הסינרגיה הדינמית בין מחקר לאמנות.

"STUDIO(dys)TOPIA – בשיא האנושות", תערוכת הנושא בפארק המדע 4, שילבה את תחומי האמנות והמדע, תוך הרמוניה של דיסציפלינות סותרות לכאורה כדי לחפש תשובות ופתרונות. בקונסטלציה העצומה הזו של תערוכות, תערוכת שותפי הגן בפארק המדע 4 סיפקה פרספקטיבה גלובלית על נושא הפסטיבל.

העבודה "ספקטר שבור" (Broken Spectre / Richard Mosse (IE)) הוא דיוקן מטריד של אסון סביבתי מכוון לאורך הכביש הטרנס-אמזוני, המסופר דרך קלידוסקופ של מסננים מדעיים, תרבותיים, היסטוריים, חברתיים-פוליטיים, אקטיביסטיים ואנתרופולוגיים. וידאו חלומי ומעמיק זה מהווה תיעוד נרחב של חזיתות נרחבות אך בלתי נראות של בירוא יערות והרס אקולוגי מתועש באגן האמזונס, הנחשפות באמצעות מגוון של טכנולוגיות הדמיה מדעיות רבות עוצמה.

צילום: vog.photo

קישור לסרטון: https://youtu.be/O31sGJN-Em8

אחד הפרוייקטים שמאד סיקרנו היה (zwischenraum – interspace – acoustic cartography
Julia Jasmin Rommel (DE)).  צילום : גלעד אדלשטיין

פרויקט זה מבוסס על חקירה אמנותית של מדידה אקוסטית של חלל. zwischenraum הוא מיצב אורקולי המבוסס על מספר מסמכים קרטוגרפיים. חלקם הם תיעודים ארוכי טווח של היחסים בין מקומות שונים, אחרים הם תצלומי רגע קונקרטיים של מרחקים ליניאריים.

מרווח מתאר מרווח זמני-מרחבי – מצב מנטלי אליו אנו נכנסים בשגרת חציית מרחקים. הוא מתייחס להיבטים כמו מעברים, חוסר מנוחה והמשכיות, תחושת התמצאות או שינוי כיוון, המתועדים על ידי קריטריונים ושיטות ניסיוניות אך קשורות להקשר. אלמנטים מבניים של חלל כמו מעברי מנהרות וגשרים, רכבות נגדיות, נתוני הזמנת טיסות, או זוויות עקומות, מהווים את הפרמטרים של פרוטוקולי תנועה אלה.

העניין שלי נמצא בממשק שבין קריאת סימנים ופירוש תמונות, וכיצד זה קשור לפוטנציאל של מידע אקוסטי ככלי להתמצאות מרחבית. העיצוב של "קרטופוניה" רוצה לאפשר תפיסה רב-שכבתית של מידע דרך האינטראקציה בין שתי הרמות השונות של תפיסה חזותית ושמיעתית.

עד הפעם הבאה.